פסק-דין בתיק ע"ר 4579-03-13

1. בפני ערעורם של המערערים , במסגרת תיק אזרחי בסדר דין מקוצר שמספרו 57822-07-12 , על החלטת כבוד רשמת בית משפט השלום בת"א-יפו, הגב' קרן כץ, מתאריך 05.02.13 אשר דחתה את בקשת המערערים למחיקת הכותרת "בסד"מ" מכתב התביעה שהגיש המשיב כנגד המערערים.

זהות הצדדים:

2. המשיב הינו מתווך , בעלים ומנהל של "רימקס  אקסקלוסיבי". המערערים 1 ו-2 הינם בני זוג, אשר היו בעלים של דירה ברחוב בארי 13 תל אביב. המערערת 3 , רכשה את הדירה מאת המערערים 1 ו-2.

העובדות הצריכות לענייננו:

3. בתאריך 31.07.12 הגיש המשיב נגד המערערים תביעת דמי תיווך בסד"מ המתבססת על שתי התחייבויות בכתב, האחת, התחייבות עליה חתומים המערערים 1 ו-2 . השנייה התחייבות עליה חתומה המערערת 3 .

4. המערערים הגישו בקשה לדחיית תביעת המשיב  על הסף ולחילופין בקשה למחיקת כותרת התביעה.

בתאריך 05.02.13 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשמת קרן כץ, בה דחתה את בקשת המערערים לדחיית התביעה על הסף וכן בקשתם למחיקת כותרת.

5. הערעור דנן הינו על ההחלטה שלא למחוק את כותרת התביעה "בסד"מ".

טענות המערערים:

6. המערערים טוענים כי יש למחוק את הכותרת בסד"מ  מהטעם שעילה של עשיית עושר אינה כשירה לדיון בסדר דין מקוצר, ולאור ההלכה שאם חלק מתביעה אינו בר תביעה בסד"מ, ידון ההליך כולו בסדר דין רגיל וכי סכום התביעה המצוין בכתב התביעה אינו בבחינת סכום קצוב מכיוון שכתב ההתחייבות אינו מאזכר את דמי התיווך במקום המיועד לכך.

המערערים טוענים כי הדין המהותי החל על פי כתב התביעה על הצדדים, הוא חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 , השולל את זכות המתווך לדמי תיווך , בהעדר הזמנת תיווך בכתב.

וכי חיוב המערערים על פי דיני עשיית עושר עומד בסתירה לחוק המתווכים , המחייב עריכת הסכם בכתב עם לקוח , על מנת שמתווך יהיה זכאי לדמי תיווך , דבר שייפתח פתח נרחב לעקיפת הוראת חוק חשובה זו .

תגובת המשיב:

7. המשיב טוען כי עילת התביעה מכוח דיני עשיית עושר , מבוססת על הסכמי התקשרות בין המערערים למשיב וכי  המערערים מנסים לבצע הפרדה מלאכותית בגין עילת עשיית עושר מיתר העובדות שהובאו בכתב התביעה.

המשיב טוען כי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984  קובעת תנאי להגשת תביעה בסדר דין מקוצר וכי התנאי הזה התקיים , שכן, בהתאם להסכמים שהציג, סכום התביעה ברור לחלוטין, שכן, סכום קצוב הינו סכום הניתן לחישוב אריתמטי פשוט , כמו כן, קיימים שני הסכמי התקשרות בין הצדדים, וכי קיימות ראיות בכתב .

דיון והכרעה:

8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ושקלתי את טיעוניהם , מצאתי כי הדין עם המשיב וכי החלטתה של כבוד הרשמת  נכונה וראוייה וכי אין להתערב בה, ועל כן דינו של הערעור להידחות.

9. בהחלטתה קבעה כבוד הרשמת כי יש לדחות את טענת המערערים  כי אין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר מכיוון שמבוססת על עילה של עשיית עושר ולא במשפט,  כבוד הרשמת ציינה כי אין  מחלוקת בין הצדדים לעניין קיום ההסכמים ביניהם .

10. נקבע כי תביעות לפי סדר דין מקוצר יוגשו לפתחו של בית המשפט, בהתאם למרכיבים שנקבעו בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: ה"תקנות") , עסקינן בתקנה 202 (1)(א) לתקנות אשר דורשת במרכיביה כי תביעה בסדר דין מקוצר תהא על סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. " קיומה של ראיה שבכתב משמע מסמך הקשור לנתבע ועשוי על ידו או בחתימתו". (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 302).